<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' ס"ת</h1>
<h2>דף יג.</h2>
וגרסי' בערובין בפרק קמא אמר ר' מאיר כשהיתי למד תורה אצל ר' ישמעאל הייתי מטיל קנקנתום לתוך הדיו ולא אמר לי דבר, וכשבאתי אצל ר' עקיבא אסרה עלי, איני והא אמר רב יהודה אמר שמואל משום ר' מאיר וכו'. וכתב הנגיד בחיבור דיליה סתמא הכי, והלכתא אין מטילין קנקנתום לתוך הדיו. וגרסי' במגלה בפרק שני [י"ז ע"א] כתבה בסם בסקרא וכו' עד לא יצא עד שיכתבנה אשורית על הספר ובדיו. ואמרו חכמים [י"ח ע"ב] אסור לכתוב אפילו אות אחת שלא מן הכתב. והלכתא מזוזה צריכה שרטוט, תפלין אין צריכין שרטוט, ואידי ואידי נכתבין שלא מן הכתב, מאי טעמא מיגרס גריסן. ומשום רבואתא מגלה וספר תורה צריכין שרטוט, כדאמרי' [מגילה ט"ז ע"ב] דברי שלום ואמת מלמד שצריכה שרטוט כאמתה של תורה. והא דתנן [שם ח' ע"ב] אין בין ספרים לתפלין ומזוזות אלא שהספרים נכתבים בכל לשון, ותפלין ומזוזות אין נכתבין אלא אשורית, רשב"ג אומ' אף ספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית, אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן הלכה כרשב"ג.
<h2>דף צח.</h2>
גרסי' בפרק המוציא תפלין כותבי תפלין ספרים ומזוזות לא התירו להם להפוך יריעה על פניה מפני שהוא מנהג בזיון, אלא פורס עליה את הבגד, וכן הלכה.
